יום ו', א’ בסיון תשע”ז
דף הבית למידה בחירום
 
 
 
במסגרת מיזם לימודי בתיכון "גלילי" בעיר, הוחלט לנצל את הפלאפונים לטובת למידה, בין היתר על נדל"ן. התלמידים מסתובבים בעיר ונעזרים באפליקציות כדי לפתור משימות שונות. כתבה שפורסמה ב׳מעריב׳.
קרא עוד...
 
 
כל המידע שצריך בשביל להיות אלופי חידון ירושלים!

50 שנה לאיחוד ירושליםדפי מידע ללימוד והכנה לשלב א' בחידון יום ירושלים בתחתית העמוד ניתן להוריד את המידע בקובץ וורד פרק א' - קדושתה של ירושלים לשלושת הדתות המונותאיסטיות ביהדות - ירושלים היא העיר הקדושה ביותר בדת היהודית. קדושתה נובעת: א. מהאמונה הדתית שזהו המקום לו בחר הבורא לתת את שמו ולהשכין בה את שכינתו (לכן היא נקראת בתהילים עיר האלוהים). ב.בית המקדש הראשון, ששכן בה בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, נבנה על ידי שלמה המלך ונחרב על ידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 586 לפני הספירה. בית המקדש השני, שהתקיים בירושלים מן המאה הרביעית לפני הספירה עד המאה הראשונה לספירה, נבנה על ידי שבי ציון שחזרו מגלות בבל לאחר שבעים שנות גלות. הבית השני נחרב על ידי טיטוס הרומאי בשנת 70 לספירה. ג. על פי המסורת היהודית אבן השתייה, שהייתה מתחת לקודש הקודשים, היא הסלע שממנו הושתת כל העולם, וזהו מקומו של הר המוריה בו הייתה עקידת יצחק. הר המוריה ירושלים אינה מופיעה בשמה המלא בחמשת חומשי תורה בשמה המפורש, אלא כ"מָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ". בספר בראשית נזכרת ירושלים בסיפור פגישת אברהם ומלכי צדק שהיה מלך שלם – היא ירושלים וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. (בראשית י"ד 18). ירושלים מופיעה בשמה פעמים רבות פעמים בשאר ספרי התנ"ך (653 פעמים), וכן במשנה, בתלמוד, ובתפילות (120 פעמים). כמו כן נזכרת בשם "ציון". ישנן כמה מצוות הקשורות לירושלים. כולן סובבות סביב ריכוז הפולחן ובניית בית המקדש שם. המצווה המרכזית היא העלייה לרגל, שלוש פעמים בשנה- בחג הפסח, בחג השבועות ובחג הסוכות. בתנ"ך מופיעים שמות נוספים לירושלים כמו : שלם, יבוס, ציון, עיר דוד, עיר האמת, הר טוב, משוש כל הארץ, יפה נוף, עיר לא נעזבה, דרושה, נווה שאנן, קריית מלך רב גילה, אפרתה, עליזה , המקום אשר יבחר, קריה נאמנה, עיר הצדק, הר קודשי, העיר רבתי, הר קודשו, עיר אלוהנו, ירכתי צפון ועוד. בנצרות - לנצרות בראשיתה היה יחס דו ערכי לירושלים. מחד היא עיר בה נמצאים האתרים בהם חי ומת ישו כמו: ויה דולורוזה (דרך הייסורים) וכנסיית הקבר הקדוש. מאידך, חורבנה של ירושלים נתפס כעונשם של ישראל על כך שדחו את ישו כמשיח. חשיבותה של ירושלים בתפיסה הנוצרית עלתה עם כיבוש הארץ בידי הצלבנים. ישנן גישות בנצרות המתייחסות לירושלים הנזכרת בתנ"ך ובברית החדשה באופן מטאפורי, כסמל למקום קדוש או טהור באשר הוא. לכן מדובר בנצרות על "ירושלים של מעלה" כנגד ירושלים הפיזית. גישה זו התפתחה, כנראה, לאור העובדה שירושלים לא הייתה נגישה לנוצרים ברוב התקופות, ובשל כך מרכז הנצרות הקתולית נמצא ברומא. כיום נחשבת ירושלים אתר קדוש בעיני כל העדות הנוצריות, וביקור בה נחשב לזכות גדולה. באיסלאם - מוחמד הורה למוסלמים בתחילה לפנות בתפילתם לכיוון ירושלים (כשם שעושים היהודים), אולם מאוחר יותר שינה את הוראתו, וקבע שיש להפנות את הפנים בתפילה לכיוון מכה. בהתאם לכך אחד מתארי ירושלים באסלאם, עד היום, הוא ‎א"אולא אל-קיבלתיין" (أولى القبلتين), כלומר כיוון התפילה הראשון. בקוראן עצמו ירושלים אינה מוזכרת באופן מפורש, אולם מוזכר מסגד אל אקצה (المسجد الأقصى),שממנו עלה מוחמד לרקיע השביעי לקבל את מצוות התפילה. הפרשנות המוסלמית המקובלת מזהה את המקום עם הר הבית בירושלים, ולפיכך מייחסים המוסלמים לירושלים קדושה כבר מימי ראשית האסלאם. באסלאם הסוני רואים את ירושלים כמקום הקדוש השלישי בחשיבותו, אחרי מכה ואל-מדינה, ולפיכך היא מכונה "ת'אלת' אל-חרמיין" (ثابث الحرمين) - השלישי מבין המקומות הקדושים פרק ב' – ירושלים במנהרת הזמן העיר ירושלים הייתה מיושבת על ידי הכנענים החל בשנת 5,000 לפנה"ס. דוד המלך כבש את ירושלים מידי היבוסים לפני כ- 3,000 שנה והכריז עליה כבירת ממלכתו. בנו, שלמה המלך, בנה בה את בית המקדש הראשון אשר נחרב בידי נבוכדנצאר מלך בבל לפני כ- 2,500 שנה והעם הוגלה לבבל. בני ישראל הגולים שרו בעצב: " על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון". אחרי 70 שנות גלות, בעקבות הצהרתו של כורש מלך פרס על כך שניתנת לכל העמים תחת מלכותו רשות לחזור לפולחן אלוהיהם חזרו היהודים לארצם בהנהגת עזרא ונחמיה, ובהגיעם בנו את בת המקדש השני. בתקופה זו התחזקה השפעת היוונים בארץ ישראל ובארצות מסביב לה. היוונים אסרו על יהודים לקיים את מצוות דתם. הדבר עורר התנגדות על ידי מתתיהו וחמשת בניו לבית חשמונאי שקראו למלחמה ביוונים. לאחר ניצחון החשמונאים (מכבים) התחילה תקופת שלטון בית חשמונאים. בתקופה זו התחזקה ממלכת רומי והשתלטה על הארצות שמסביב לים התיכון והגיעה גם לישראל לפני 2,000 שנה בערך. המצביא הרומי טיטוס הצליח לשרוף את בית המקדש לפרוץ לעיר ולהחריב אותה. כאלף שנה מאוחר יותר, במסעות הצלב, ניסו הנוצרים כמה פעמים לכבוש את ירושלים ובנו בה מנזרים רבים וכנסיות רבות ביניהן "כנסיית הקבר הקדוש" בה על פי אמונת הנוצרים נקבר ישו. גם צבאות ערב המוסלמים יצאו למסעי כיבושים ובשנת 636 לספירה כבשו את ירושלים והקימו בה מסגדים גדולים. לפני כ- 500 שנה, הגיעו לירושלים הטורקים. הסולטאן הטורקי סולימן המפואר בנה מחדש את חומת העיר על יסוד החומה העתיקה שנהרסה. חומה זו קיימת עד היום ובה שמונה שערים. בימי הטורקים התחדש הישוב היהודי בירושלים ומספרם הלך וגדל. אחרי 2,000 שנות גלות, קמה התנועה הציונית בהנהגת בנימין זאב הרצל. בנימין זאב הרצל מבקר בירושלים שליחי התנועה הציונית התכנסו והתכוננו לעלות לארץ ישראל. הם מצאו את ירושלים של אז קטנה ודלה אך יפיפיה ומיוחדת. בתחילה היו מרוכזים כל היהודים בתוך החומות וחיו בצפיפות גדולה. רק לפני כ- 150 שנה התחילה תנועת היציאה מהחומות ובניית שכונותיה החדשות של העיר. אחת השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות היא "ימין משה" על שמו של משה מונטיפיורי שהגה את הרעיון, קנה את הקרקע ובנה בה את הבניינים הראשונים. לפני כ- 100 שנה, בשנת 1917, פרסמה ממשלת אנגליה את הצהרת בלפור שבה ממשלת אנגליה מצהירה על הסכמתה לייסוד בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. בשנת 1918 כבש הצבא הבריטי בהנהגת הגנרל אלנבי את ארץ ישראל מידי הטורקים והתחיל המנדט הבריטי בארץ. הנציב העליון התמקם בירושלים (היום- שכונת ארמון הנציב), גם מוסדות השלטון של הישוב היהודי העברי הצעיר הועברו לירושלים והעיר התפתחה והתרחבה מאד. בשנת 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה בדבר הקמת מדינה ליהודים בתוך השטח של ארץ ישראל. ערביי עשראל התנגדו להחלטה ופתחו במלחמה על הישוב היהודי בארץ. ב- 14 במאי, ה' אייר תש"ח, בעיצומם של הקרבות הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל ועל ירושלים כבירתה. הצבא הבריטי התפנה מהארץ ובתגובה להכרזת המדינה פלשו צבאות ערב לישראל. הירדנים הגבירו את ההתקפות על הרובע היהודי בירושלים העתיקה. ניתקו את ירושלים החדשה מהרובע היהודי הישן. ברובע נותרו יהודים מעטים שניסו להגן על עצמם בנשק דל. הרובע נכבש ותושביו נלקחו בשבי. הם הובלו לירדן ושוחררו בתום המלחמה. בהמשך המלחמה, פרץ הצבא היהודי לירושלים ושחרר אותה מן המצור. ירושלים החדשה ניצלה, אך העיר העתיקה והרובע היהודי שבתוכה נשארו בשלטון ירדן. ירושלים בזמן המצור, 1948. על השלט כתוב ״זהירות! צלפים! אל תלך באמצע הכביש!״ בסיום מלחמת העצמאות, הייתה ירושלים עיר מחולקת. העיר החדשה בשליטת ישראל והעיר העתיקה בשליטה ירדנית. 19 שנה חיו תושבי ירושלים כשבאמצע עירם חומה. הכותל המערבי הקדוש ליהודים, נשאר בשליטה ירדנית והדרך אליו נחסמה. ב- 5 ביוני 1967, לאחר תקופה של מתיחות, פרצה מלחמת ששת הימים. הקרב על העיר העתיקה בירושלים היה אחד ממבצעי הגבורה של המלחמה. בקרבות לקחו חלק חטיבות שונות. ב-7 ביוני, הסתערו לוחמי הצנחנים על הר הזיתים ומשם פנו לעיר העתיקה ופרצו לתוכה דרך שער האריות. תוך כדי לחימה עיקשת התקדמו להר הבית והגיעו לכותל. ביום זה כ"ח באייר תשכ"ז אוחדה ירושלים והעם היהודי שב אל הכותל המערבי. פרק ג' – מוסדות לאומיים ותרבותיים בירושלים הכותל - לאחר שחרב בית המקדש על ידי הרומאים, פנו היהודים לשריד הקרוב ביותר למקום קודש הקודשים- הכותל המערבי, שהוא אחד מקירות התמך של בית המקדש. במשך הדורות, הפך הכותל לסמל הכיסופים של העם היהודי לעירו החרבה ולמקום המקדש. רבים מסרו את נפשם, רק כדי לזכות לגעת באבניו ולשטוח מולן את תפילותיהם. כנסת ישראל - בית המחוקקים של ישראל. בכנסת 120 חברי כנסת כמספרם של חברי "הכנסת הגדולה" שהיתה המוסד המחוקק בין המאה ה-5 למאה ה-3 לפנה"ס. תפקידם של חברי הכנסת הוא קביעת נורמות ע"י חקיקת חוקים, שאילת שאילתות ודיונים בועדות השונות. בשנת 1950 היתה הכנסת בבית פרומין ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים. הבנין שנבנה לשמש כבנק הוסב לשימוש הפרלמנט הישראלי. בשנת 1966 עברה הכנסת למקום משכנה כיום בגבעת רם שבקרית הממשלה. בניין הכנסת בירושלים בית המשפט העליון - סמכויות השפיטה בישראל נתונות בידי הרשות השופטת. בית המשפט העליון עומד בראש מערכת השיפוט בישראל. המורכבת משלוש ערכאות: בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום. עצמאות הרשות השופטת מובטחת מפני התערבות הרשות המחוקקת (כנסת) והרשות המבצעת (משטרה). תחום שיפוטו של בית המשפט העליון הוא המדינה כולה. הלכה שפוסק בית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון. בית המשפט העליון יושב כבית משפט לערעורים וכבית משפט גבוה לצדק (בג"צ). משכן הנשיא - משכן הנשיא הראשון חיים ויצמן היה בבית ויצמן ברחובות (משמש כיום כמוזיאון בתוך מכון ויצמן למדע). בשנת 1952 עבר משכן הנשיא לשכונת רחביה בירושלים. וב- 1972 עבר לשכונת טלביה מקום מושבו כיום. הבית בנוי מחומרים מקומיים, בסגנון שהיה אופייני לאדריכלות הישראלית בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20. הגג מורכב מכיפות לבנות ושטוחות – רמז לכיפות העיר העתיקה. במשכן הנשיא מוצגות יצירות אמנות רבות של אמנים יהודים וישראלים. במשכן אגף ייצוגי בו נערכים טקסים, אגף הלשכות והמשרדים ואגף המגורים. בגן המשכן נערכים אירועים רבים. צמחיית הגן מייצגת אף היא את עולם הצומח הארץ ישראל. יד ושם - נוסד ב-1953 על-פי חוק שנתקבל בכנסת להנצחת זכרם של ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה ושל קהילות ישראל שנחרבו, לעמידתם הרוחנית של המוני בית ישראל, לציון גבורתם של הלוחמים ונצורי הגטאות ולחסידי אומות העולם שחרפו את נפשם למען הצלת יהודים. שמו לקוח מישעיהו פרק נ"ו ה' - " ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושׁם טוב מבנים ומבנות שׁם עולם אתן-לו אשׁר לא יכרת". יד ושם הוקם על הר הזיכרון (הר הרצל) בירושלים. משמש כמרכז עולמי לזיכרון השואה, לחינוך אודות השואה, לתיעוד ולמחקר. יד ושם ניצב בחזית המאמצים המתמשכים להבטיח ולייצג את זיכרון קורבנות השואה ותקופתה. לתעד בנאמנות את אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה של האנושות. ולהתמודד באופן יעיל עם האתגרים המתמשכים הנוגעים לשמירת זיכרון השואה רלוונטי לדורות הבאים. היכל השמות במוזיאון יד ושם בירושלים מוזיאון ישראל - המוזיאון הגדול ביותר בישראל, נפתח בשנת 1965. מכיל מעל ל- 500,000 יצירות אמנות מהארץ והעולם. במוזיאון נשמרות 7 מגילות ים המלח, אחד הגילויים החשובים ביותר בעולם היהדות של בית שני. בנוסף במוזיאון נשמר כתר ארם צובא, עותק של התנ״ך, שעל פי ההשערות נכתב בשנת 920 לספירה ונחשב על ידי חוקרי המקרא לעותק המדויק ביותר של התנ״ך. הר הרצל - אתר לאומי מרכזי של מדינת ישראל והעם היהודי, קרוי על שמו של חוזה המדינה- בנימין זאב הרצל. בהר הרצל מתקיים מדי שנה הטקס הממלכתי של הדלקת המשואות, אשר בו מכריז יו"ר הכנסת על סיומו של יום הזיכרון ופתיחת חגיגות יום העצמאות. בחלקת גדולי האומה בהר טמונים נשיאי המדינה, ראשי ממשלות, יושבי ראש הכנסת ואישים אחרים, על פי החלטת ממשלת ישראל. בצדו הצפוני של ההר משתרע בית הקברות הצבאי של ירושלים ובצדו המערבי נמצא אתר "יד ושם". שלושת האתרים יחד מייצגים את האירועים המרכזיים בתקומת ישראל במאה העשרים. גבעת התחמושת - בתחילת שנות ה-30 של המאה העשרים, בנו הבריטים את "בית הספר לשוטרים" בצפון ירושלים. התחמושת שאוחסנה בגבעה הסמוכה, העניקה לה את שמה "גבעת התחמושת במלחמת העצמאות כבשו הירדנים חלקים מאזור צפון ירושלים, לרבות בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת. כתוצאה ממלחמת העצמאות, נחצתה ירושלים למשך 19 שנים לשתי ערים נפרדות - ישראלית וירדנית. בבוקר ה- 5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים, בגבעת התחמושת נערך קרב עקוב מדם. בבוקר ה- 7/6/67 כבשו חיילי צה"ל את העיר העתיקה. מוטה גור, מח"ט הצנחנים, דיווח: "הר הבית בידנו" - העיר החצויה חוברה לה יחדיו. בתום הקרבות החליטה ממשלת ישראל על הקמת שכונת מגורים בגבעת הטרשים החשופים, סמוך לקו הגבול לשעבר, בצפון מזרח ירושלים . התערבות ההורים השכולים ודרישתם הנחרצת להשאיר את מקום הקרב ושחררו לדורות הבאים- היא שהביאה להפיכתו לאתר הנצחה. האנדרטה בגבעת התחמושת בירושלים שוק מחנה יהודה - שוק מחנה יהודה משלב בין ישן לחדש. בין שוק הקניות הפתוח התוסס והצבעוני בישראל למתחם אוכל ובילוי. הירושלמים קוראים לו "מחניודה". השוק הממוקם במרכז העיר, עבר שיפוץ שהפך אותו למקום מודרני ופופולרי ביותר בירושלים. בשנים האחרונות שינה השוק את פניו, והחלו לצוץ מסעדות, בתי קפה, חנויות אופנה וחנויות אוכל מוקפדות בין הבאסטות המוכרות והוותיקות של השוק. האוניברסיטה העברית - נוסדה ב-1918 ונפתחה רשמית ב-1925 והיא האוניברסיטה הוותיקה בישראל ואוניברסיטת המחקר המובילה בה. האוניברסיטה העברית נמנית עם מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם והיא ראשונה בארץ בדירוגים בין-לאומיים. האוניברסיטה העברית חרתה על דגלה להכשיר מנהיגות ציבורית, מדעית חינוכית ומקצועית. לשמר ולחקור את המורשת היהודית והתרבותית, הרוחנית והאינטלקטואלית ולהרחיב את גבולות הדעת למען האנושות כולה. אחד מבנייני האוניברסיטה העברית בקמפוס הר הצופים קק"ל (קרן קיימת לישראל) - נוסדה ב- 1901 בקונגרס החמישי ע"י ההסתדרות הציונית העולמית כקופה לאומית לגאולת האדמה ולהכשרה להתיישבות יהודית. לאחר הקמת המדינה התרכזה קק"ל במפעלי ייעור, פריצת דרכים והכשרת הקרקע. כמעט בכל בית היתה "הקופסה הכחולה" קופה שבעזרתה תרמו אנשים לקקל והיו שותפים במפעליה. קופסה זו היתה סמל של הקשר בין האדם לארצו. הסוכנות היהודית - הנציגות הרשמית של יהדות העולם בישראל. הוקמה ב- 1929, כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. עוסקת בגיוס עזרת יהדות העולם למדינת ישראל ולביסוסה ובחינוך והסברה בתפוצות, בנושאי עלייה וקליטה, התיישבות וחקלאות. פרק ד' – סמל העיר ירושלים סמלה הנוכחי של העיר הוא בצורת מגן, ברקע שלו מופיע איור של חומות העיר ירושלים. במרכזו עומד "הארי השואג", ולצידו שני ענפי זית. מעל כל אלה- שם העיר ירושלים. סמל זה עוצב על ידי "אגודת הציירים הירושלמית לגרפיקה שימושית", לאחר מלחמת העצמאות- בשנת 1949. הארי השואג - ירושלים שוכנת באזור נחלת שבט יהודה שסמלו היה אריה. מקור הסמל הוא בברכת יעקב, המופיעה בספר בראשית, פרק מ"ט, ט': " גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ". החומה - מסמלת את חומות העיר העתיקה של ירושלים ואת הכותל המערבי- שהוקם על ידי הורדוס במאה ה-1 לספירה. ענפי הזית - עדות לכך שהעיר שופעת בעצי זית, וכמו כן סמל לשלום- מילה הטבועה בתוך שם העיר. שם העיר - השם הקדום ביותר של העיר הוא ככל הנראה "ארושלם". מקורו באחת מן השפות הכנעניות כנראה והוא סימל את מקום משכנו של אל כנעני- "שלם". יש לחלק את השם הקדום לשניים : "ארו"- עיר, "שלם"- האל שלם. בספר תהלים פרק קכ"ב, פס' ו' מופיע הפסוק: "שאלו שלום ירושלים" המרמז על בשורת השלום שהביאה העיר ליושביה ולכלל האנשים במזרח התיכון בעת הקדומה. מסתבר שאנשים רבים ראו בעיר זאת סמל לשלום ושלווה, בשל חשיבותה כבר בזמנים קדומים- ומכאן אנו מבינים גם את חשיבותה היום. פרק ה' - ירושלמים ר' אריה לוין (1885-1969) נולד ברוסיה ונחשב לעילוי בתחום בעולם התורה. עלה לישראל ב- 1905. ר' אריה נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, בתקופת המנדט הבריטי, ללכת לאסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם, ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. ר' אריה ביקר בקביעות גם בבית החולים למצורעים על מנת לעודד את יושביו. ש"י עגנון (1888-1970) נולד בעיירה בוצ'אץ' שבגליציה בשם שמואל יוסף צ'צקס. בשנת 1908 עלה לארץ ישראל, והמשיך בכתיבת שירים וסיפורים. הסיפור הראשון שפרסם בארץ נקרא "עגונות", ובעקבותיו שינה את שמו לעגנון. בשנת 1913 נסע לגרמניה ועסק באיסוף סיפורי חסידים לצדו של מרטין בובר. ב- 1924 חזרה משפחת עגנון לארץ והתגוררה בירושלים. אחד מהבתים בהם גרו היה בית בשכונת תלפיות, שעליו כתב עגנון בסיפוריו, וכיום הוא משמש כמוזיאון. בשנת 1966 זכה בפרס נובל לספרות. ועדת הפרס החליטה לתת לו את הפרס "עבור יצירתו הספרותית האופיינית, השזורה מוטיבים מחיי העם היהודי" וכך היה לישראלי הראשון שזכה בפרס זה. ש"י עגנון נפטר בשנת 1970. לאחר מותו פרסמה בתו סיפורים נוספים, שכתב ועדיין לא הוצאו לאור. ספריו של עגנון תורגמו לשפות רבות, וזכו להצלחה ברחבי העולם. *אובייקט:agnon* ראובן (רובי) ריבלין נולד בשנת 1939 בשכונת רחביה בירושלים. שני הוריו בני משפחת ריבלין הוותיקה, אשר עלתה לארץ-ישראל בשנת תק"ע, והייתה מהמשפחות היהודיות הראשונות שבנו את ירושלים מחוץ לחומות. למד בגימנסיה העברית בירושלים ובשנת 1957 התגייס לצה"ל ושירת כקצין מודיעין. במלחמת ששת הימים לחם בחטיבת ירושלים, וכקצין במודיעין ליווה גם את חטיבת הצנחנים. השתחרר מצה"ל כקצין מודיעין בדרגת רב-סרן. לאחר שירותו הסדיר למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שימש כחבר כנסת, יו"ר הכנסת ובשנת 2014 נבחר לנשיא מדינת ישראל. אורי מלמיליאן נולד בשנת 1957 בשכונת ממילא בירושלים. כדורגלן עבר ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן כדורגל. מלמיליאן מזוהה יותר מכל עם קבוצת בית"ר ירושלים, בה התחיל לשחק בגיל 16. בעונת 1986/1987 הוביל לזכייה באליפות המדינה לראשונה בתולדות הקבוצה. הוא כבש 140 שערים לטובת הקבוצה. בשנת 2009 נבחר להיכל התהילה של הכדורגל הישראלי כאחד מחמשת הכדורגלנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים ביום העצמאות ה- 69 של מדינת ישראל הדליק משואה. יגאל ידין (1984-1917) ארכיאולוג, מנהיג צבאי ומנהיג פוליטי. ידין היה מפקד הצבא בפועל בימי מלחמת העצמאות ולאחר קום המדינה היה לרמטכ"ל השני של צה"ל בין השנים 1952-1949 כאשר בזמן זה ארגן את הצבא הקיים, את שיטת גיוס החובה ואת המילואים. עם סיום שירותו ידין הלך בדרכו של אביו והפך לארכיאולוג. ידין זכה בפרס ישראל על לימודי היהדות ב-1956 על מחקרו אודות מגילות ים המלח. עבודותיו בשטח חשפו הרבה ממצאים ואתרים ארכיאולוגיים חשובים כמו חצור, מערות מדבר יהודה, מצדה ומגידו. בשנת 1977 הקים יחד עם פרופ' אמנון רובינשטיין את מפלגת ד"ש (התנועה הדמוקרטית לשינוי) שמטרתה המרכזית הייתה המלחמה בשחיתות הפוליטית והיה שותף לממשלת המהפך של אותה שנה בראשות מנחם בגין, בה שמש כסגן ראש הממשלה. זלדה (1984-1914) המשוררת זלדה שניאורסון-מישקובסקי נולדה 20 ביוני 1914 ברוסיה. היא התחנכה בין שתי תרבויות, דתית-רבנית ורוסית, וכל ימיה אהבה לקרוא ספרות רוסית. עלתה ארצה עם משפחתה ב-1925 אשר התיישבה בירושלים. התחנכה בבית ספר לבנות "שפיצר" ובהמשך למדה הוראה בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה. ב-1967, בהיותה בת 53, יצא לאור קובץ השירים הראשון שלה: "פנאי", שהתקבל בהתלהבות והפך לרב-מכר. גם ספריה הבאים התקבלו בחום ובשבחים, בהם פרס ברנר ופרס ביאליק. משיריה המפורסמים: "לכל איש יש שם", "בצל האלה" ו-"מקום של אש". *אובייקט:zelda*

 
 
חברה וקהילה
מידע שוטף
אודות
חוזרים וטפסים
גלריה
שכבות וכיתות
שכבה י'  
שכבה י"א  
שכבה י"ב  
כל תחומי הדעת
העשרה






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS